<h1>שו"ת הריב"ש סימן שע"ב</h1>
<h2>דף כ:</h2>
ומה שהקשית על התוספות דאדרבה אית לן למימר סמוך מעוטא דאונס למחצה דאין תחתיו והוה ליה תחתיו ברצון מעוטא. איברא ודאי דאפי' לרבנן אמרינן סמוך מעוטא למחצה, דהא ההיא דבפרקא בתרא דיבמות [קי"ט ע"א] דיצאה מלאה חוששת רבי יהושע אומר אינה חוששת, מפרשינן בבכורות [כ' ע"ב] טעמא דרבי יהושע משום סמוך מעוטא דמפילות למחצה דנקבות והוי להו זכרים מיעוטא ולמיעוט לא חיישינן. ומיהו היינו התם דמחצה זכרים ומחצה נקבות הוא ודאי ובהכרח, כי כן יסד המלך מלכו של עולם לקיום המין, וא"כ על כרחין הזכרים הנולדים מן המעוברות מעוטא נינהו, שהרי מעוט מפילות ואין להמלט מזה בשום פנים. אבל כאן אין אנו אומרים שהנבעלות בזנות, מחצה תחת בעליהן ומחצה בלתי תחתיהם, כי היכי דנימא סמוך מעוטא למחצה ונתירה, דמנין לנו זה שיהיה מחצה על מחצה. אבל אנו אומרים שהדבר בספק שזה אפשר כמו זה. ואף כי נאמר סמוך מעוטא דאונס לאין תחתיו, אכתי לא הוי תחתיו ברצון מעוטא בודאי, אבל עדיין נאמר שאפשר זה כמו זה. ונראה לי שזה קרוב לדברי הר"ר נסים נ"ר אלא שהוא אומר דלית להו לרבנן סמוך בכי האי גונא. ואני אומר דאף אם נאמר ביה סמוך, אכתי לא הוי תחתיו ברצון מעוטא, אבל עדיין הספק במקומו עומד. אבל עדיין קשה לי על התוספות מנא להו דלרבנן נימא רובא וחזקה רובא עדיף בכי האי גונא, דאף כי נזיל בתר רובא אינה אסורה ודאית, אבל נשאר עדיין ספק תחתיו ספק אין תחתיו. ואי הוו קפדי בלישנא אמאי קרי ליה ספק ספקא ניחא, אבל אין נראה כן מלשונם. ונראה לי דעת התוספות דרובא וחזקה רובא עדיף מדאורייתא כמו שכתבו בפרקא קמא דחולין [י"א ע"א] בשם רבינו חיים ויליף לה מפרה אדומה דאזלינן בה בתר רובא ולאו טרפה היא. ואע"ג דאיכא חזקה כנגדה, דאדם שמזין עליו בחזקת טמא, ואע"ג דג"כ איכא חזקה אחריתי דמסייע לרובא דהיינו בחזקת הפרה דלאו טרפה היתה כשנולדה, דהא קיי"ל דהיא בת שתי שנים וטרפה אינה חיה, הא לאו חזקה היא שהרי לא נתבררה ולא היתה לה שעת הכושר שנוכל לומר השתא לאו טרפה היא, אלא לאחר זמן אנו יודעין שקודם י"ב חדש לא היתה אז טרפה. וא"כ לא נשאר כי אם רובא וחזקה דהיינו חזקה דגברא ואמרינן בה רובא עדיף. וכיון דמדאורייתא רובא עדיף אפילו בספקא אית לן למיסר, דהוה ליה ספקא דאורייתא. גם על תירוץ הרב רבינו אשר ז"ל קשה לי מה שאמר אבל הכא אפשר להתירה מטעם חזקה בלא בטול רוב, כגון שזנתה קודם שנתארסה. שהרי אי אפשר להתירה מטעם חזקה זו שהרי יש חזקה כנגדה אוקמה בחזקת בתולה עד שנתקדשה כמו שצריך לומר כן באשת כהן. וא"כ חזקה זו מגרעת כח חזקת התר דאין תחתיו ורובא מגרע כח חזקת התר דאונס.
